התקבל ערעור על גז"ד שניתן בעבירה של התחזות, לפי סעיף 269 לחוק הפלילי הירדני

המערער הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של התחזות, לפי סעיף 269 לחוק הפלילי הירדני, ושני הצדדים עתרו יחדיו לבימ"ש קמא כי יגזור על המערער את העונש שהוסכם ביניהם במסגרת הסדר טיעון.

השופט הנכבד קמא קבע כי נוכח עברו המכביד של המערער, ההסדר שהוסכם בין הצדדים אינו סביר בעליל וסוטה באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת. לפיכך, גזר על המערער עונש שחמור במידה ניכרת מההסדר שהוסכם בין הצדדים. מכאן הערעור שבפניי, כאשר לטענת המערער לא הייתה הצדקה להחלטתו של בימ"ש קמא שלא לכבד את הסדר הטיעון.

בפתח הדיון מסר התובע כי התביעה עומדת מאחורי הסדר הטיעון, וסבורה כי יש בו כדי לאזן כראוי בין השיקולים השונים בעניינו של המערער. אף אני סבור כך. אמנם, עברו של המערער אינו נקי, אולם עבירת ההתחזות שבה הורשע בעבר בוצעה לפני למעלה מ-10 שנים, והמעשה שביצע המערער אינו מן החמורים, ולא נלוותה אליו כל עבירה אחרת.

בנסיבות אלה, ההסדר שאליו הגיעו הצדדים היה סביר ולא היה מקום לחרוג ממנו. לפיכך, התוצאה היא שערעור ההגנה מתקבל, והעונש שנגזר על המערער בבימ"ש קמא מתבטל. תחת זאת אני גוזר על המערער 7 חודשי מאסר, אשר בהתאם להסדר שהוסכם בין הצדדים, חודש ויום מתוכם לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו, והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור את העבירה שבה הורשע בתיק זה.

המערער נעצר ביום 25/02/08, ואילו בימ"ש קמא היה מכבד את הסדר הטיעון, המערער היה כבר משוחרר כחודש לאחר מכן. למעשה הערעור הוגש שבועות אחדים לאחר תום תקופת המאסר שהוסכמה בין הצדדים, ולאחר שנעתרתי לבקשת הסנגור להארכת מועד לצורך הגשתו, ופסק הדין ניתן רק היום. נוכח העיכוב בהליכים, התוצאה היא שהמערער נמצא כבר בכלא כחודשיים מעבר לעונש המאסר שהוסכם בין הצדדים, ואשר החלטתי לכבדו. בנסיבות אלה, אני סבור כי יש מקום למעין פיצוי למערער, בגין תקופת המאסר היתרה, ולכן החלטתי להימנע מלגזור עונש קנס על המערער, אף שההסדר בין הצדדים כולל גם רכיב של 500 ש"ח קנס.

למען הסר ספק, מובהר כי משמעות פסק הדין היא שהמערער סיים לרצות זה מכבר את עונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה, ולכן יש לשחררו לאלתר ממאסרו, אם אין מניעה אחרת לשחרורו. 

ניתן והודע היום, 22 במרץ 2008, י"ז באייר התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

נשיא